יעוץ ו- יועץ אקוסטי אקוסטי באינטרנט

בפורומים שונים ובאתרים רבים ניתן לקרוא על יעוץ אקוסטי חינם, או אתרים המציינים כי הינם בעלי מקצוע מיומנים, מקצועיים וכיו"ב, מאידך לא מצויין שם היועץ, כמה זמן הוא עוסק במקצוע, מה הניסיון שלו וכיו"ב, מאחר ולא ניתן לברר או לבדוק פרטים כלשהם על המומחים הללו וכיו"ב. יועצים אלה ברוב המקרים מוליכים שולל את הציבור במידע שגוי, לא מקצועי ולא ספציפי לבעיותיהם, לעיתים המענה שמקבל הפונה, מעריך שאכן קיבל את התשובה לשאלתו, כתוצאה מכך ולאור המענה שקיבל משקיע את מיטב כספו, אך התוצאה מהמענה השגוי שקיבל, טופחת על פניו, גם אם השתמשו בחומרים הטובים והיקרים הקיימים בשוק, מאחר והמענה אינו ניתן על ידי בעל ידע מקצועי (לעיתים נדרש לבצע מדידות רעש לאבחנה הן של מפלסי הרעש והן של התדירויות) וכן קיימים גורמים רבים אחרים המשפיעים על הרעש אשר ניתן להתייחס אליהם רק לאחר בחינת המקום מבחינה אקוסטית: וכך לגבי התכניות, השפעות של "החזרי קול" ממבנים סמוכים וכיו"ב, וברוב המקרים ו- רק לאחר ביקור באתר ניתן להוציא לפועל "מפרט אקוסטי" שהינה "תכנית לביצוע" הכוללת הנחיות למבצעים וכן שימוש בחומרים ספציפיים, דהיינו רק יועץ אקוסטי שהינו הגורם המקצועי, תוביל את הצרכן לתוצאה רצויה מבחינה אקוסטית.

כך למשל, כלל הציבור לא מבין את ההבדל בין "חומר בליעה אקוסטי" (המיועד למניעת "הדהוד"), לבין "חומר בידוד אקוסטי" (הפחתת רעש) המיועד למניעת מעבר קול..., כך למשל בפורום אקוסטי מסויים, משיב מנהל הפורום (שהינו בעל חברה המיבאת חומרים אקוסטיים) לשאלה המתייחסת ל- "בידוד אקוסטי", דהיינו הפחתת מעבר רעש דרך הקיר, מנהל הפורום השיב לו: "ניתן להזמין קלקר במידות מתאימות להכנסה בתוך הבלוק, הדבר משפר פלאים את הבידוד האקוסטי"..., לצערי מנהל הפורום טועה ו-מטעה את השואל, מאחר ו- קלקר אינו חומר המסוגל לבודד אקוסטית, גם אם יהיה בעובי של 10.0 מ', אני מקווה שהשואל לא פעל בהתאם לעצתו של מנהל הפורום.

באתרים שונים מטעים את הציבור בנושא האקוסטי, אחד מהאתרים הללו אף מתהדר בנסיון של 80 שנה...(הוא אף לא שם לב לאבסורד של 80 שנה, אם כן בן כמה הוא?) וכותב באתר הבית שלו "בידוד אקוסטי – נתוני בליעת רעשים של חומרי בידוד שונים"..., מצד אחד מציין "בידוד אקוסטי" ומאידך מציג באתר הבית נתוני "בליעה"..., הקורא התמים לא מבין וחושב שזה אותו הדבר.., או אחד המשיבים באחד הפורומים העוסקים בנושא האקוסטיקה, מפנה את הקוראים לאתר שגוי זה, ועוד מתווכח על כך שהוא צודק ומסתמך על אותו אתר, אך לתת פתרון אקוסטי, זה כבר מעבר להבנתו, מה גם אינו מבין את הנתונים המצויינים באתר זה, והקשרם ל- "בידוד אקוסטי"...

למטרדי רעש ממקורות שונים יש להתייחס לתחומי התדירויות שלו, ובהתאם לכך יש להתאים את החומר הספציפי, המתאים והיעיל ביותר, דהיינו, להתאים את החומר למטרה/למקום המתאים, למשל רעשי רעש תחבורה המאופיינים בתדר 500Hz יש להתאים עבורה זכוכית בעובי המתאים לתדר זה, או תופים הם בעלי תדירויות נמוכות אשר חלק מתדירויות אלה כלל לא ניתן למיגון אקוסטי, או תלונות של דיירים השומעים רעשים שונים מהשכנים, כך יש רעשי גרירה המאופיינים בתדירויות נמוכות ורעשי קולות בעלי תדירויות בינוניות וכיו"ב, גם לכך קיימים חומרים הרלוונטיים לתדירויות תחומי הדיבור (ראו בדף הבית את הגרף התחתון ביותר המציג את התדירויות ומקורן).

לעיתים יש להתאים חומר אקוסטי גם למקומות בעלי רמות לחות גבוהות - בריכות שחיה, כך למשל הותקנו חומרי בליעה רגילים, אלה היו יעילים רק לזמן קצר, אך התפוררו עד מהרה מאחר ולא התאימו ליעודן..., מאחר ולא היו עמידים ברמות הלחות במקום, דוגמא נוספת היתה שימוש בזכוכית בעובי 4 מ"מ במקום 6 מ"מ, אשר לכל אחד מהם תחום תדירות במניעת מעבר רעש שונה...ואף רמת בידוד רעש שונה...

לא אחת נשאלתי באחד הפורמים בנושא לגבי פתרונות אקוסטיים, למשל לרעש העובר דרך דלת, אחד מה- "יועצים" שהשיבו לשאלה, הציע: "קרטוני ביצים" על הדלת, ואחר הציע הדבקת שטיחים או הוספת "צמר סלעים", כל אלה הינם חומרים שתפקידם העיקרי באקוסטיקה הינו "בליעת רעש" ומניעת "הדהוד" ואינם מיועדים כ- חומרים שמטרתם מניעת מעבר קול...

הגדיל להשיב נציג אחת החברות המייצרות דלתות (כמובן שהוא מציע את הדלתות שלהם) הכוללות גומי מיוחד בהיקף הדלת - (הנחוץ במקרה זה), אך כלל לא מתייחס לבעיה של מעבר הרעש דרך הדלת וב- תחתית הדלת, מאחר ואין החברה מטפלת באספקט האקוסטי הזה, כך שיעילות בידוד הדלת במעבר הרעש דרכה פוחתת משמעותית..., ובשאלה שהופנתה לאותו נציג לגבי רמת הבידוד האקוסטית של הדלתות, כלל לא השיב אותו נציג, וסיבותיו עימו...

לא אחת יש השואלים בנושא, ומציעים את הפתרונות והחומרים להתמודד עם הבעיה, או כאלה שכבר יודעים איך וכיצד לבצע, רק מה הם מעוניינים לקבל את האישור..., רבים מה - "הדיוטים" הללו, פשוט לא מבינים את נושא האקוסטיקה, כך שלעיתים יש צורך למשל בביצוע מדידות על מנת לאבחן את מפלסי הרעש, התדירויות, זאת על מנת להתאים את החומרים המתאימים ביותר כפי שצויין לעיל.

לדוגמא התקבלה החלטה בועדה מקומית מסויימת (לצערי בחלק לא מבוטל מהן) על הקמת חומה אקוסטית למניעת רעש מגן ילדים, בריכות שחיה וכיו"ב, הן עקב תלונה של השכנים והן כתנאי לקבלת היתר, רק יועץ אקוסטי יכול לאבחן את הבעיה ולהציע הפתרון, ולא החלטה של ועדה כלשהי, מה גם לעיתים החלטה שכזו יכולה אף לגרום להגברת עוצמת הקול, דהיינו השגת מצב הפוך למה שהתכוונה.

מקרה דומה של בעלים בבית פרטי הגובלים בכביש סואן חשבו להגביה את החומה הקיימת על מנת להפחית את הרעש, לאחר ביקור במקום וקבלת ההתרשמות הוסבר לבעלים כי גם אם יגביהו את החומה ב- 5.0 מ' נוספים מעל החומה הקיימת, הפחתת הרעש תהיה זניחה ושולית - פחות מדציבל, כן ההוצאה הכספית שלהם הינה לריק, זאת כאשר בפורום מסויים קיבל הצעה על הגבהת גובה (לא צויין הגובה) החומה הקיימת...

במקרה נוסף באותו פורום פנתה אחת השואלות לגבי צמצום רעש ממזגן השכנים, ההצעה שהוצעה לה בפורום היתה להציב מחיצה אקוסטית, הצעה שאינה רלוונטית מאחר וקיימים החזרים מהקירות הסמוכים, כן כלל לא ניתן להציב מחיצה אקוסטית במקום...

במקרים אחרים יש כאלה השואלים בנושא האקוסטיקה, ובמקרים קיצוניים אף קובעים בשאלותיהם: זמני מדידות רעש, מיקום מדידות הרעש וכיו"ב, זאת כאשר קיימים תקנים המפרטים כיצד לבצע את המדידות, מהו משך זמן המדידות, מיקום ביצוע המדידות ועוד [למשל: סעיף 5 ב- תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן, 1990].

רוב השואלים וה- "המומחים" הללו "יודעים הכל", רובם של ה-"חסכנים" הללו, למעשה כושלים וחסכנותם יוצאת בסופו של דבר להוצאה כספית גבוה, הם מוצאים הרבה כסף על החומרים והביצוע, אך יחסכו בקבלת יעוץ אקוסטי, כאשר התוצאה ברוב המקרים אינה מספקת מבחינה אקוסטית, כך שבלית ברירה הם נזקקים עקב התוצאה הבלתי מספקת, ל- יועץ אקוסטי, התוצאה מה- "חיסכון" שלהם היא הוצאה כספית נוספת כגון: פירוק והשלכת החומר, רכישת חומר חדש ו- התקנה חדשה בהתאם להנחיות יועץ אקוסטי, כך שכל ההוצאה הכספית של "החסכנים והמומחים" הללו גדלה לאין שיעור מאחר ולא נעזרו כבר בשלבים המוקדמים ב- יועץ אקוסטי.

במקרים רבים אני נשאל "בכמה אחוזים יפחת הרעש?", אין דבר כזה בתחום האקוסטיקה, מאחר וכל עליה/הפחתה הינה לוגריתמית..., כך שכל מי שמעוסק בנושא ומדבר על הפחתת רעש באחוזים, "תברחו ממנו כמו מאש"...,הגדיל לכתוב "הנדסאי סביבתי" בחוות דעת מומחה לבית המשפט כי מפלס הרעש עולה במאות אחוזים..., זאת כאשר בפועל הכפלה של מקור הרעש מעלה את המפלס (רק) ב- 3 דצ'... או הנדסאי אחר כלל לא יודע כי הצמדת/העמדת מקור רעש לקיר (בטון/לבנים וכד') עלולה לגרום במצבים מסויימים לעליית מפלס הרעש ב- 9 דצ'..., אך בחוו"ד שלו ציין כי נתון זה הזוי...

באתרים שונים מופיעים נתונים שונים על הנחתת (הפחתת) רעש, כלומר, חומרים המונעים מעבר רעש דרכן כגון: קירות גבס, חלונות זכוכית וכיו"ב, הנתונים הללו לעיתים קרובות ממש "תלושים" מהמציאות, למשל אחד המפרסמים באתר הבית שלהם מציין כי "הפחתת הרעש בזכוכית מונוליטית בעובי 6 מ"מ הינה 31 דציבל"..., נתון לא נכון גם אם נתייחס רק לזכוכית, מאחר והזכוכית בחלון אינה הגורם המבודד הבלעדי מבחינה אקוסטית, הקורא מבין שרמת הפחתת הרעש הינה 31 דציבל (כפי שמצויין באתר המפרסם את הנתון), בפועל מסגרת החלון הינה חלק מהחלון, ויש להתחשב במסגרת החלון, וכיצד המסגרת והזכוכית מותקנים, אותו אתר פרסומי מתעלם לחלוטין הן מהמסגרת והן מהתקנת הזכוכית במסגרת, בכך שוגה האתר מחד ומאידך מטעה את הקורא...

בנוסף קיימים הבדלים מהותיים בהפחתת הרעש בין חלון צירי, לחלון כיס, לחלון רפפה וכד', אך האתר הפרסומי לעיל כלל לא מתייחס לכך עקב חוסר ידע באקוסטיקה, המסקנה הינה, יש להתייחס בזהירות לנתונים המוצגים לפניכם באתרים השונים...

במקרה אחר הגדיל אחד האתרים ומפרט את הנחתת הרעש של המוצר שלו, וזאת בהתאם לתדירויות, האם הקורא יודע מהי התדירות של הרעש אותו הינו מעוניין לבודד?, זאת במקום להציג את רמת הבידוד האקוסטית של המוצר אותו מפרסם... אותו אתר ממשיך ומפרט ומציג מפרט לביצוע של "קיר אקוסטי" הכולל לוחות גבס, אך אינו מפרט באתר מהי רמת הבידוד של קיר הגבס, ומתהדר כי על פי המפרט שציין "כלל לא ישמע קול כלשהו מעבר לקיר זה".., בפועל במציאות אין קיר כזה, מאחר ורמת הבידוד האקוסטית תלויה הן בעוצמת הקול והן בתדירות הקול..., דהיינו מצג שוא, כאשר כל כוונתו להציג כביכול "אתר מקצועי"...

באחד האתרים מופיע "מאמר" בשם: יעוץ אקוסטי, לכאורה הקורא הגולש באינטרנט מעריך כי לפניו מאמר מקצועי, אך המאמר כולל הן טעויות והן הטעיות למשל: "ככל שמשקל הקירות או תקרת החדר גדולה יותר, כך קשה יותר לגלי הקול לעבור, וכך יש פחות בעיות רעשים ובעיות אקוסטיקה"..., משקל הקירות תפקידו למנוע מעבר מעבר דרכו, מאידך לתקרה גבוה יש בעיות הדהוד, אם כן כותב המאמר מבולבל ואינו מבין את הנושא, דהיינו אין קשר בין הקירות לתקרה הגבוה.

בהמשך למאמר לעיל, להלן הציטוט "המצב האופטימלי הוא שבעת בניית הדירה יתבצע חישוב נכון של כמות סופגי הרעש ומידת הבליעה האקוסטית, וכך תימנע עוגמת הנפש מהדיירים"..., בעת בניית הדירה התפקיד של האקוסטיקאי בעיקר הינו למנוע מעבר רעשים בין הדירות מחד ומאידך מניעת רעשים ממקורות הקיימים בבניין - מזגנים, מעלית, משאבות מים, גנרטור וכיו"ב וכן ממקורות חיצוניים - מטוסים, מכוניות וכיו"ב, דהיינו השימוש כלל לא עוסק בסופגי רעש, אלא, בעיקר בבידוד אקוסטי, דהיינו כותב המאמר כלל לא מבחין ואינו מבין את ההבדל בין בעיית בידוד אקוסטי לבעיית הדהוד שהינו חומר הסופג רעש.

כותב המאמר ממשיך להטעות את הקוראים בכך שהינו מפנה תשומת לב המזמינים בדיקה לאיתור רעשים, כי על המודדים להיות מצויידים ברישיונות של משרד התמ"ת ומשרד לאיכות הסביבה, דבר לא נכון, לא מדוייק ומטעה..., מאחר ואין המשרדים הללו מנפיקים רישיונות למודדים אקוסטיים. בהמשך מציין כי על הבודק להציע פתרונות, דבר שלעיתים לא נדרש, למשל כאשר מוגשת חוות דעת מומחה לביהמ"ש, או לועדה אד הוק וכיו"ב, חוות הדעת מתייחסת למצב הקיים ואין חובה במתן פתרונות, אלא, אם התבקש.

חוסר ההבנה של כותב המאמר מתייחס אף לציוד המדידה, למשך שמירת תוצאות המדידה ואפשרות להתייחסות לרעש הרקע, מאחר והינו מתבלבל בין תקנות משרד ה- תמ"ת (בעבר העבודה) הדורשות שמירת נתוני מדידות רעש, לעומת תקנות המשרד לאיכות הסביבה שאינו דורש זאת, דהיינו לכל אחד מהמשרדים דרישות/תקנות שונות, וכך ממשיך להטעות את ציבור הקוראים וכן את חוסר ידע הקוראים בחוק ובתקנות, אך מציין זאת על מנת להרשים את הקוראים שהמאמר שלו מקצועי..., זאת כאשר בפועל כותב המאמר אינו בקיא: בחוקים, בתקנות, שוגה בין חוקי/תקנות משרד התמ"ת ל- חוקי/תקנות המשרד לאיכות הסביבה ועוד.

כותב המאמר אף מגדיל להטעות ומציין כי קיימות שלושה סוגים של בדיקות לאיתור רעשים..., אין בנמצא בדיקות שכאלה, מאחר והתקנות קובעות מהו משך זמן המדידה, אך כפי שצויין לעיל, הבילבול של כותב המאמר נובע מחוסר הבנה של חוקי ה- תמ"ת ותקנות המשרד לאיכות הסביבה, אשר לכל משרד משך המדידות משתנה, ובכל מקרה מדידות לאיתור רעשים במקרה הספציפי לעיל שהינו איתור רעש על פי תקני המשרד להגנת הסביבה הינו מדידה מינימלית של 10 שניות ולא כפי שמצויין במאמר הנמשכת לעיתים עד ל-"שבועות ארוכים" כולל הקלטות...ובסיום המאמר שוב חוזר על הטעות הנפוצה של חוסר הבנה מקצועי בין חומר בליעה לחומר בידוד אקוסטי...

באחד המקרים נתבקשתי לטפל בבעיה של רעש בדירה שמעל, הבעלים קיבלו הצעה מגורם אשר הציג עצמו כגורם מקצועי בתחום האקוסטי, אשר הציע תקרה אקוסטית תלויה, זאת על מנת למנוע מעבר וויברציות, הצעה זו כלל אינה ישימה כפתרון לוויברציות של הבעלים הסובלים מוויברציות מאחר ואלה עוברים בקונסטרוקציית הבנין ודרך הקירות, אילו הבעלים היו מוציאים לפועל את ההצעה שקיבלו, אזי כל ההוצאה "הכבדה" שלהם הינה לריק ללא פתרון ישים של הבעיה אשר עליה מלינים על כל המשתמע מכך...

לאור האמור לעיל, יש לקרוא בערבון מוגבל אתרי אינטרנט שונים, במיוחד כאלה המציעים את מרכולתם ללא צרוף דוח מעבדה מוסמכת של המוצר שלהם, כן יש לבדוק היטב מי עומד מאחורי כל אתר אינטרנט, האם הינו מוכר בענף האקוסטיקה?, האם הינו בעל השכלה מתאימה רלוונטית?, האם הינו מופיע ורשום למשל כיועץ אקוסטי לגוף ממשלתי ועוד, לא בהכרח כל מה שמופיע באינטרנט הינו מדוייק, כך שיש לברר ולבדוק את הכתוב בו אם הינו מעוגן בעובדות.